החלטה בתיק בע"ח 6291-04-12

לפני בקשה לעיון בחומר חקירה בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ.

1. כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו שורת עבירות שעניינן הפרת סימני מסחר בכך ששימש, לפי הנטען, חלק ממערך ההפצה של כדורים מזויפים, אשר נחזו להיות כדורי ויאגרה וסיאליס, אשר הינם סימן מסחר רשום.

2. בכתב האישום נטען כי המבקש עסק באריזת הכדורים המפרים ובסימונם "באופן העלול להטעות לצורך מכירתם לאחר מכן לאחרים" .

3. ראוי להדגיש כבר עתה כי על פי עובדות כתב האישום הסתכם תפקידו של המבקש במערך הזיוף וההפצה, בכך שהוא ארז את הכדורים וסימנם כאמור.

4. בגין כך יוחסו למבקש העבירות הבאות:

א.      מסמן לצורך מסחר בלא רשות בעל הסימן או מי מטעמו - עבירה לפי סעיף 60(א)(1) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972

ב.      עוסק במכירה ובהפצה של טובין שסומנו בלא רשות בעל הסימן - עבירה לפי סעיף 60 (א)(3) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972

ג.        מחזיק טובין מפרים לשם מסחר - עבירה לפי סעיף 60 (א)(4) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972

ד.      טפול רשלני בתרופות או בחומר רעיל - עבירה לפי סעיף 338(8) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977

5. בתחילה כללה הבקשה תשעה סעיפים שונים של דרישות, אולם לאחר דיון שקיימתי, לובנו רוב המחלוקות שבין הצדדים ונותרו להכרעתי שני נושאים בלבד כדלקמן:

א.      קבלת "הנחיות ונהלי  המדינה או מטא"ר/אח"מ" בנושא אופן עריכת חקירות בנושאי קניין רוחני ושמירת מוצגים,  אופן בדיקה מדגמית למוצגים ועריכת חוות דעת מומחה.

ב.       "רשימת תיקי החקירה המשטרתיים שנפתחו בגין עבירות לפי סעיף 338(8) לחוק העונשין ב-7 השנים האחרונות, למי שיוחסה לו אריזת תרופות המפרות סימני מסחר, לרבות תמצית העובדות וכן ההחלטות בדבר העמדה לדין או אי העמדה לדין ונימוקיהן"

6. בסיומו של הדיון ביקשתי מהמאשימה לקבל לעיוני את כל ההנחיות הקיימות בנושאים הנזכרים בבקשה, וזאת טרם החלטה בנושא. המאשימה הגישה לעיוני נוהל מהאגף לחקירות ולמודיעין ומחלקת התביעות המכונה "טיפול בהפרת זכויות קניין רוחני" . נוהל זה הותר לעיון לפי חוק חופש המידע. עוד הוגשו לעיוני פקודות הקבע של המשטרה העוסקות באחזקת מוצגים. המאשימה מסרה יחד עם נהלים אלו הודעה לפיה לא קיימות הנחיות מטעם פרקליטות המדינה ביחס "לאופן החקירה והתנהלות המשטרה והתביעה בעניין זה. נציגי הפרקליטות העבירו עצות למשטרה לגבי אופן החקירה ותפיסת המוצגים אשר אינן מהוות הנחיות ואינן מחייבות. לא קיים מסמך פורמאלי בנדון. כמו כן לא קיימת כל הנחייה בנוגע למדיניות חקירת תיקי קניין רוחני ו/או הגשת כתבי אישום". לאור כך, הוריתי על העברת הודעה זו להגנה וכן ביקשתי מהמאשימה להשיב האם קיימת מניעה להעביר להגנה את הנהלים שהועברו לעיוני. המאשימה הסכימה להעביר נהלים אלו (ובדין עשתה כך). ההגנה הגיבה וטענה כי מבקשת היא שהמאשימה תעביר לעיון בית המשפט את "סט העצות" כלשונה, הנזכר בהודעת המאשימה. ההגנה הדגישה כי מלכתחילה הבהירה שאין מדובר בהנחיות רשמיות, אלא בנהלים שונים שלאורם אמורות רשויות התביעה לפעול. ההגנה שבה וטענה כי ידוע לה שקיימות הנחיות בעניין זה.

7. לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים בעניין זה נראית לי עמדת ההגנה כמתיישבת עם החלטתי מיום 23.4.12 לפיה יש להעביר לעיוני את ההנחיות טרם החלטה. אמנם המאשימה הודיעה שלא קיים "מסמך פורמאלי" , אולם נראה מניסוח זה שקיים מסמך כלשהו כטענת  ההגנה.

8. על כן אני מורה למאשימה להמציא לעיוני (בלבד) בתוך 30 יום את ההנחיות בנושא זה (המכונות "עצות למשטרה" מאת הפרקליטות). המאשימה רשאית להוסיף טיעון כתוב מדוע אין היא סבורה שמדובר בחומר חקירה. ההגנה רשאית להגיב בתוך 7 ימים. לאחר קבלת כל הנ"ל תיתן החלטה משלימה בעניין זה.

זכותו של נאשם לקבל לעיונו נתונים סטטיסטיים בדבר העמדה לדין

9. לטענת המבקש, במקרים מסוג זה, בהם מיוחסת לנאשם אריזה בלבד של המוצר המפר, לא נהוג להאשים בעבירה לפי סעיף 338(8) לחוק העונשין, אלא בעבירות לפי פקודת סימני המסחר בלבד. לטענת הסנגור, הוא ערך חיפוש במאגרי הפסיקה ולא מצא מקרים דומים בהם הועמדו לדין נאשמים אשר יוחסה להם עבירה זו בגין אריזה של מוצר מפר.

10. הסנגור מוסיף וטוען שלדידו, אם יתברר כי אכן המאשימה אינה נוהגת, במערכת נסיבות עובדתית דומה, להעמיד לדין בגין עבירה זו, אזי יכול ותקום לו טענה בדבר הגנה מן הצדק.  על כן, לטענתו, דרושים לו נתונים אלו על מנת שיוכל להוכיח את טענתו בנתונים ברורים. לביסוס טענותיו הפנה המבקש לפסיקה של בית משפט שלום וכן לעע"מ 2398/08 מדינת ישראל -משרד המשפטים נ' אליצור סגל  (פורסם בנבו ; פסה"ד מיום 19.6.11 - להלן " פרשת סגל").

11. המאשימה סבורה כי החומר המבוקש אינו חומר חקירה כלל. לדידה מדובר "במסע דיג" שאין להתירו. המאשימה סבורה כי בפרשת סגל לא נקבע שמדובר בחומר חקירה, לו זכאי נאשם בהליך פלילי, שכן פסק הדין עסק בזכותו של אדם לקבל מידע בהתאם לחוק חופש המידע, התשל"ח - 1998 (להלן - חוק חופש המידע).